ההשפעה של אלימות רגשית לעיתים קשה לזיהוי לעומת סימנים חיצוניים כגון חבורות או צלקות, אך היא עלולה להיות מזיקה באותה מידה. אלימות רגשית מתפתחת בהדרגה באופן שמסכן את הנפגעים באופן עמוק, ומרבה להתמקד בנקודות החלשות והרגישות של הפרט. נפגעים רבים אינם מודעים או אינם מוכנים לחשוף את הסבל שלהם, מה שגורם לנטל גדול ולתהליך שיכול לקחת שנים עד שהנפגעים יצליחו להכיר בבעיה, לחפש עזרה ולהתחיל תהליך שיקומי.

סימני אזהרה של אלימות רגשית בחדר השינה

אחת השאלות הנפוצות היא כיצד לזהות אלימות רגשית בתוך מערכת היחסים הזוגית. מומחיות בתקשורת זוגית, שמנהלת קליניקה פרטית בניו יורק, מציינת כי סימני אלימות רגשית עלולים לבוא לידי ביטוי בסביבת המיטה והיחסים המיניים. למשל, מחות דעת שמנחות את בני הזוג לפעול באמצעות אשמה במקום להביע רצונות וצרכים, גם אם זה כרוך בכפיית מין שלא רצו בו, מהווה אלימות רגשית. בנוסף, שליטה מופרזת היא סימן ברור נוסף – אם בן הזוג שולט על הבגדים שאשתו לובשת, על המחשבות והדעות שלה או מגביל את ההיקף של החברה שלה, כל אלה מצביעים על מצב חמור של פגיעה רגשית.

איך נדע אם זה באמת אלימות?

ד”ר ג’נט ריימונד, פסיכולוגית בלוס אנג’לס, מבהירה כי אחד הסימנים המרכזיים לאלימות רגשית הוא השליטה – אך היא מציינת גם סיבות נוספות שבגינן נפגעים עשויים להישאב לסיטואציה מבלי להרגיש. אדם שנלחם לשמור על תקווה שבן הזוג ישנה את דרכיו, מבלי להבין שזו טעות, עלול אף הוא לתרום להחמרת המצב. במקרים רבים, הנפגעים מרגישים צורך להגן על בן הזוג שלהם מפני ביקורת של אחרים, ומתחילים להימנע מפעילויות שנהגו ליהנות מהן בעבר מתוך חשש שיתעצבנו או יענה להם על השינוי.

לעיתים, המורכבות של המצב מקשה על זיהוי הבעיה מיידית, שכן הפוגעים והקרבנות מסתירים את מעשיהם. ד”ר קלסי לטימר, אחראית על פיתוח תוכניות טיפול במרכז גלוור, משתמשת במודל דולוט כדי להבין את הקשר של כוח ושליטה במערכות יחסים חודרניות. המודל מציג את המרכז בגלגל – ה”מנוע” של האלימות – ככוח ושליטה, סביבו מיסעות שמייצגות אלימות רגשית, איומים ואיומי פיזיים, והקשר ביניהם.

עיקרי המודל והסבר על מרכיביו

במרכז הגלגל נמצא הרצון של הפוגעני לשלוט ולכבוש את כוחו של האחר, בעוד שמרכיבים חיצוניים כמו בידוד, מינימיזציה והתנצלות משמשים ככלים ליישום השליטה. בידוד יכול להיות פיזי – הוצאה של הנפגע מתוך מעגל החברה והמשפחה, או רגשית – הפחתת הקשר והנגישות לאנשים שתמכו בו בעבר. הביטוי הרגשי של בידוד נראה כשהנפגע מתפקד פחות באופן פעיל ורואה את עצמו מבודד ומנותק.

המרכיב השני, מינימיזציה והכחשה, מתבטא בהפחדות שהפוגעני מציב, או בהשקפות שהנפגע מייחס לבעיות ומתייחס לבעיות כאל “הגזמה” או “תגובתה מוגזמת”. מצב זה מיועד לערער את ההכרה של הנפגע באירועים ולגרום לו להאמין שהבעיה היא שלו או שההתנהגות הפוגענית היא תוצאה של תגובה מיותרת.

מה לראות ומה לעשות?

כאשר נפגע מוצא את עצמו מזוהה עם סימני האלימות הרגשית, קיימות פעולות שאפשר לנקוט כדי להתקדם. מומחית לטיפול בזוגות ומשפחות מציעה להקיף את עצמך בתמיכה חיובית, שכן בודדות ומבודדות הנפגעות עלולות להיקלע לסכנת אלימות גבוהה יותר. במקרים שבהם קשה לנתק את הקשר עם הפוגעני – למשל, הורה שמפעיל אלימות – חשוב לנהל שיחות בהירות וממוקדות, ולהגדיר בבירור את הגבולות ואת הציפיות לשינוי. עם זאת, יש להיות מוכנים שהפוגעני לא תמיד יכבד את הגבולות וייתכן שישיב בתגובה של כעס או תקיפה.

בסופו של דבר, מודעות לסימני ההיכר והבנה של תהליכי ההגנה שמפעילים הפוגעים והנפגעים, מאפשרת לנפגעים ליזום שינויים ולהתחיל בתהליך תובנה ושיקום עצמאי. פעילויות שמחזקות את התחושה העצמית, כמו חיזוקים חיוביים, שיחות עצמן בעלות מסר חיובי, עיסוק בפעילויות שמייצרות שמחה ופינוק עצמי, משפרות את היכולת להתמודד עם האלימות הרגשית ולמנוע נזקים נפשיים ופיזיים בטווח הארוך.